מישל טרוני, מר ישראל 3 פעמים, חושף איך קרס לתוך משבר אישי – ולמה התעשייה שכולנו סומכים עליה "תעשיית הדיאטות והחיטוב" בנויה על הכישלון שלכם ומהי הדרך הנכונה לצאת מהמעגל הזה ולבנות גוף חטוב ומשקל יציב.

"הייתה תקופה שבה כולם היו עוצרים אותי, מחמיאים, שואלים, מסתכלים. ואז פתאום הכול השתנה. אנשים עברו לידי בלי לזהות. המבטים פסקו. וגם אני, אם להיות כן, הפסקתי לזהות את עצמי."

את החולצות הצמודות שהדגישו את הגוף, הוא החליף בחולצות גדולות אשר מסתירות את הבטן. את הריצה למכולת או לחדר כושר – בצעדים מהירים ברחוב, בתקווה שלא יתקל במכרים.

"לא רציתי להסביר. לא היה לי מה. כי מה אני אגיד – שדווקא אני, זה שתמיד שלט, מחזיק בתארים, שידע בדיוק מה צריך לעשות – פתאום לא מצליח להזיז את עצמו?"

הפער בין הדימוי לבין המציאות היה חד. מישל, שעמד בראש תעשייה שלמה של פיטנס, תודעה, השראה – התבונן במראה וראה אדם אחר. כבד יותר. כבוי יותר. ובעיקר – מנותק מהרגלי החיים שאפיינו אותו במשך שנים.

ואיך הרגשת שעמדת במקום של הלקוחות בפעם הראשונה?

"שם, בתוך המקום הזה, הבנתי משהו שזעזע אותי: ככה בדיוק רוב האנשים חיים כל החיים שלהם. בלי מערכת תומכת, בלי הרגלים שמחזיקים אותם, בלי שיטה אמיתית שמבינה את הצד האנושי שלנו.

כשהגוף כבד והראש טרוד, המסך הופך למפלט היחיד – ושם, בתוך הפיד של הרשתות החברתיות, התחילה ההצפה.

פתאום ראיתי רק דבר אחד – פרסומות. דיאטות חדשות, שיטות קסם, תוספים, תכניות שמבטיחות גוף חטוב בחמישה שבועות. הכול קפץ לי בעיניים,זה שיגע אותי. כאילו המערכת יודעת לזהות את הרגע שאתה הכי חלש – ושם היא מכה.

יש תעשייה שלמה שבנויה על זה שלא תצליח. שתחזור שוב. שתנסה שוב. שכל פעם תיכשל – כדי שתשלם שוב. והבנתי שזה לא שהם רוצים להכשיל – הם פשוט לא מלמדים אותך לבנות את עצמך. הם מלמדים אותך להיות תלוי."

מישל, רק דבר אחד,  גם אתה מנטור כושר גם אתה חלק מהתעשייה…

"לגמרי. אני הייתי בצד של מי שמוביל, שמייעץ, שנותן לאנשים תפריטים, משימות, מוטיבציה. חשבתי שאני עוזר – באמת רציתי לעזור – אבל פתאום הבנתי שזה לא מספיק. שגם אני, בלי כוונה, הייתי חלק ממעגל שמטפל רק בסימפטומים – לא בשורש.

עמדתי מול עצמי, מול כל השנים האלה של הדרכות, של תכניות, של השראה – פתאום שאלתי:
כמה מתוך האנשים האלה באמת הצליחו להחזיק את זה לאורך זמן? כמה מהם באמת שינו חיים – ולא רק ירדו במשקל לתקופה?"

וזה היה הרגע שבו משהו בך נשבר?

"זה לא היה רגע של שבירה – להפך. דווקא מתוך המשבר הזה, משהו בי התחיל להיבנות. הפעם לא בניתי עוד פעם גוף. בניתי דרך. הבנתי שאני לא חוזר אחורה – לא לעוד תפריט, לא לעוד נוסחת פלא, לא לעוד דיאטה שמוכרת אשליה. רציתי לבנות תהליך שבאמת עובד, לא רק כשהכל מושלם – אלא דווקא כשקשה.

תהליך שמבין בני אדם. שמבין עייפות, עומס, ימים גרועים. תהליך שלא דורש ממך להיות מושלם – אלא פשוט לעמוד בזה. להיות עקבי. להישאר בתנועה.

מהמקום הכי אישי שלי – בלי מסכות, בלי במה – נולדה FITCODE. לא תוכנית. לא אפליקציה. שיטה. מסגרת. דרך חיים. משהו שאפשר להחזיק בו כשאין על מי להישען. דבר שהייתי רוצה שיהיה לי בעצמי כשנפלתי."

מישל, תספר לי על FITCODE זה נשמע ממש מעניין

"העיקרון שמוביל את FITCODE הוא ההבנה שהשינוי האמיתי לא מתחיל מהצלחת – אלא מהמוח. זה תהליך שמלמד קודם כל איך הרגלים נוצרים, איך הם מנהלים אותנו מבלי שנרגיש, ובעיקר – איך משנים אותם. במקום לכפות על הגוף שינוי מבחוץ, השיטה עוזרת לבנות שינוי מבפנים: כזה שהמוח רוצה בו, שהגוף משתף איתו פעולה, וכזה שאפשר לחיות איתו לאורך זמן.

במהלך התהליך, המשתתפים לומדים לפרק דפוסים אוטומטיים ולבנות במקומם הרגלים חדשים – לא רק בתזונה, אלא גם בתודעה, בקצב, ובאופן שבו הם מתייחסים לעצמם. זה לא עוד ניסיון "לכפות סדר", אלא הבנה של איך המוח עובד, ואיך מייצרים בו תגובה חדשה, עקבית ונכונה יותר."

ולצד ההרגלים – האם יש גם מסגרת של מה לאכול מתי ?

"נכון מאוד והיא לא נוקשה, לא דרמטית, ולא דורשת להוציא את כל הפחמימות מהבית. במקום תפריטים מדוקדקים, FITCODE מציעה גבולות גזרה פשוטים – כאלה שלא מכריחים את המשתתפים לשקול כל גרם או לבשל שלוש פעמים ביום. מדובר בקווים מנחים שנועדו להתאים לחיים עצמם: חיים עמוסים, לא צפויים, עם עליות וירידות. חיים של בני אדם.

השילוב הזה – בין עבודה מנטלית עמוקה לבין מסגרת תזונתית שפויה – הוא מה שמחזיק את השיטה. לא אכיפה, אלא תהליך. לא הקפדה קיצונית, אלא עקביות אנושית. לא הכול או כלום – אלא איך לשמור על עצמך גם בתקופות של יציאה מהשגרה."

וכמה זמן התהליך נמשך?

"זו אחת השאלות הכי נפוצות שאני מקבל ואני מבין למה – כולנו מחפשים נקודת סיום. אבל האמת? אין פה 'קורס של שלושה שבועות וסיימת'. FITCODE נבנה במכוון כתהליך בן 90 ימים – שלושה חודשים – שהם הבסיס. זה הזמן שלוקח למוח לבנות דפוס חדש, לזהות שגרה, להתחיל לחזק אותה ולהפוך אותה ל'ברירת מחדל חדשה'.

מה שקורה ברוב הדיאטות זה שמתחילים חזק, מתפוצצים על מוטיבציה – ואז נופלים. למה? כי אין מנגנון שמחזיק אותך כשהמוטיבציה נגמרת. FITCODE נבנה אחרת – זה תהליך שמלמד אותך איך ממשיכים גם כשאין כוח. מה עושים כשאין חשק. איך להחזיק מסגרת – גם כשבחוץ הכול בוער.

במהלך 90 הימים האלו, המשתתפים מקבלים תכנים שבועיים, תרגולים יומיים קצרים, והכי חשוב –מקום שבו אתה לא לבד עם עצמך וכשיש לך גב – זה פשוט אחרת."

והתוצאה?

"המטרה של FITCODE היא לא לגרום לך להתאהב בתהליך. אלא לגרום לתהליך להתאים לך – כך שתוכל להחזיק בו גם חודשים ושנים קדימה. בלי לספור קלוריות כל החיים. בלי להישקל כל יומיים. פשוט לדעת שאתה שולט. שאתה לא תלוי באף אחד – וזה חופש אמיתי."


"לא עוד תוכנית. לא עוד מוטיבציה שמתפוגגת. שינוי אמיתי" אחת השאלות שחוזרת על עצמה מצד משתתפים היא מה באמת קורה לאנשים שעוברים את התהליך. "אני מקבל כל שבוע הודעות שמרגשות אותי," הוא מספר.

והודעות כמו "זו הפעם הראשונה שאני מצליחה להחזיק יותר מחודש", "לא האמנתי, אבל אני מרגישה בשליטה" – אלה משפטים שמופיעים שוב ושוב.

"זה לא רק ירידה במשקל," הוא מדגיש. "זו תחושת חופש. אתה לא רק משנה את הגוף – אתה משנה את היחס שלך לעצמך."

"כולם מלמדים מה לאכול. אני מלמד איך לא להישבר"

כששאלנו מה מבדל את FITCODE מכל שיטה אחרת שקיימת היום בשוק, מישל לא היסס:
"ברוב התוכניות מלמדים אותך מה לאכול, מתי לאכול, מה אסור. אבל אף אחד לא מלמד אותך איך להחזיק את זה ביום של עומס, כשאין כוח, כשאין חשק. אנחנו לומדים איך נוצרים הרגלים, איך שוברים דפוסים, ואיך בונים משהו שהמוח רוצה בו – לא רק הגוף. זה תהליך מנטלי עמוק, בשילוב מסגרת תזונתית שפויה, שנועדה להחזיק אותך גם כשרע לך."

מישל ומתי בתהליך מגיע רגע של תפנית?

"זה הרגע שבו המוח מפסיק להילחם בך – ומתחיל לעזור לך. יש רגעים מיוחדים בתהליך, נקודות מפנה שלא קשורות למשקל אלא לתחושת שליטה אמיתית. בדרך כלל זה קורה אחרי שבועיים-שלושה. פתאום מישהי כותבת לי: 'הייתי באירוע – ולא הרסתי הכול'. או מישהו שמספר: 'היה לי יום קשה – ועדיין בחרתי נכון'. אלה לא רגעים של מספרים על המשקל, אלא של תחושת מסוגלות. הרגע שבו אתה מבין שאתה שולט – ולא רק נסחף."

ומה עם כל האנשים שאין להם זמן?

"זה בדיוק הקהל שבשבילו בניתי את השיטה. אנשים עסוקים, עם חיים עמוסים. השיטה לא דורשת ממך לבשל ולהכין ארוחות מראש. היא מותאמת לחיים עצמם לימים טובים ולימים מעצבנים. זו לא תוכנית לאנשים מושלמים – זו שיטה לאנשים אמיתיים."


ומה קורה אחרי 90 יום? האם מי שעובר את התהליך פשוט חוזר אחורה?

מישל ממהר להפריך את החשש. "מי שעובר את FITCODE כבר לא צריך לשלם שוב למישהו שיגיד לו מה לאכול או איך להתאמן. זה לא נגמר ב־90 יום – זה רק מתחיל. אתה יוצא מהתהליך עם כלים שממשיכים איתך קדימה. וגם אם אתה צריך חיזוק או תמיכה, אתה לא לבד. כל מי שמסיים את FITCODE ממשיך איתנו לקהילה שקטה, תומכת, בלי רעש – אבל עם גב כשצריך. זו לא תוכנית שאתה מסיים – זו מסגרת שאתה ממשיך לחיות איתה."

לפני שנפרדים, אנחנו שואלים אותו מה היה אומר לאדם שקורא את השורות האלה, מהנהן, אבל עדיין מתלבט.

"אם הגעת עד לפה – יש בתוכך קול שכבר הבין שהמשחק הישן לא עובד יותר. אל תיתן לקול הזה להיחלש. תן לעצמך הזדמנות לבנות משהו שיחזיק. משהו שפוי, אמיתי – כזה שאתה יכול לחיות איתו באמת."